מוֹרֶשֶׁת
אז הפעם לא רק אני ולארי הלכנו לבקר באתר
מורשת יפה, גם לקחנו איתנו את סקי - הכלבה שלנו.
בגן
הלאומי ברעם ראינו את חורבותיהם של שני בתי כנסת -
אחד מהם היה אחד מבתי
הכנסת העתיקים והמעוטרים ביותר שראינו, עם גילופים יפים של זרים, גפנים,
ודמויות
מכונפות. אפילו סקי פקחה את עיניה לרווחה והביטה סביב כשנכנסנו לחורבה. יש
גם
כתובות ארמיות המציינות מי הקים את הבניין ופסל של אריה שהיה קרוב לוודאי
ממוקם
ליד התיבה.
האתר מארח גם כנסייה מרונית,
המשמשת בחגים ולאירועים מיוחדים. הנוצרים המרונים התגוררו בברעם עד
לפינוים במלחמת
העצמאות בשנת 1948. אכן הייתה תפילה בזמן שהיינו שם, עם מבקרים רבים.
בביקורנו זכינו גם לפגוש קבוצת
נוער מחיפה שהתנדבו לבוא ולשמור על ניקיון האתר
ולשתול פרחים ושיחים
נוספים. נערה אחת הייתה ידידותית במיוחד ופנתה אלינו לשוחח וללטף את סקי.
היא אמרה
לנו ששמה הוא חיבה, שפירושו "מתנה" בערבית. כיום היא
לומדת
בטכניון ומתכננת להמשיך את לימודיה בגרמניה. האנגלית שלה הייתה מושלמת ללא
זכר
למבטא. כששאלנו אותה איפה היא למדה את האנגלית המדהימה שלה, היא צחקה
והשיבה, הסרט
המצויר "חנה מונטנה" בטלוויזיה. ?
שווה ביקור? לא היינו עולים צפונה
במיוחד רק כדי לראות את המקום, אבל אם אתם באזור - בהחלט.