הרפת בקיבוץ שלנו
אנו גרים בקיבוץ תובל שמונה
שנים ועד כה לא הייתה לנו הזדמנות
לבקר ברפת שלנו, אם כי הבן שלנו אפילו עבד שם אחרי
הצבא (כעבודה מועדפת)
לפני שש שנים. לשמחתנו, במסגרת חגיגת חג השבועות,
קיבלנו הזמנה מוועדת
התרבות של תובל לערוך סיור מודרך בהדרכת מנהל הרפת.
הגענו, פגשנו את המנהל המאוד נעים וישבנו בחדר
הישיבות של הרפת להסבר התמצאות
מרתק. לאחר מכן יצאנו לסיור באתר כולו, ראינו את תהליך החליבה, את מרכז
המזון של
הפרות ואת הסככות השונות, עם המון פאנלים סולאריים על גגותיהם כדי לספק
חשמל, מאווררי
תקרה ענקיים ומערכת ממטרות לקירור הפרות בימים החמים. ראינו אפילו את
האוכל של
הפרות... לאחר שהפרות... עיבדו אותו. זה היה סיור
מרתק ומהנה באמת. התמונות
מדברות בעד עצמן.
למרות שאנו בעצמנו לא צורכים בשר, ביצים או חלב
ומתנגדים בתוקף
לאלימות כלפי בעלי חיים, שמחנו לגלות שבתובל הם מתייחסים לפרות באופן
אנושי,
דואגים להם בצורה חביבה ומלאת חמלה (לפחות עד סופם העצוב).