מאי - נסיעות לחו"ל

נסיעות לחו"ל

סלוניקי

אז לפני פסח, נסענו לטיול קצר לסלוניקי, יוון. נסענו ליוון מספר פעמים, אבל זה היה הביקור הראשון שלנו בסלוניקי. ציפינו לראות את האתרים ההיסטוריים הקשורים ליהדות כגון המוזיאון היהודי, בית הכנסת ומספר מבנים ישנים שהיו בבעלות יהודית שהוסבו למוזיאונים.

הגענו בערב, אז אחרי לילה נעים במלון היפה שלנו מחוץ לעיר וארוחת בוקר נפלאה של ירקות ופירות טריים, יצאנו לעיר. 

הבנו שקשה למצוא חנייה בכביש ושעדיף לחנות באחד ממגרשי החנייה של העיר. קראנו באינטרנט על מגרש חניה אחד שהוא פתוח כל יום, למעט יום העצמאות היווני. נשמע טוב. אז נסענו לחפש את מגרש החניה.

כשנסענו בעיר בשעה 10 ביום שני בבוקר, קלטנו שכל החנויות בעיר סגורות. שמנו לב גם כי נראה שיש מספר יוצא דופן של דגלים יווניים מנפנפים מן המרפסות. לא הצלחנו למצוא את מגרש החניה המדויק שחיפשנו, אבל מצאנו אחר. מתוך סקרנות שאלנו את עובד החניה, "סליחה, אבל מתי זה יום העצמאות היווני? "תשובתו, "היום." חזרנו ואמרנו, "לא, מתי יום העצמאות היווני שלכם?" ותשובתו האיתנה - "זה הוא היום." לא יאומן - אין פלא שהטיסות והמלונות היו זולים כל כך - כל המוזיאונים, החנויות והשווקים היו סגורים!

ללא רתיעה, חרשנו את כל האתרים החיצוניים בסלוניקי והסתובבנו בעיר כל היום. סלוניקי דומה מאוד לדרום תל אביב – כולל הגרפיטי. למעשה, נראה כי אתונה וסלוניקי עומדות בראש הרשימה של עיירי הגרפיטי הגדולות של העולם!

כן הצלחנו לראות אתר חשוב מאוד ליהדות, על ידי הצצה אל מעבר לחומה, וזו תחנת הרכבת הישנה שממנה גורשו יהודי סלוניקי למחנות ריכוז. כמה מקרונות המקוריים עדיין היו שם. מחזה מפכח מאוד.

גם כמו בתל אביב, אפילו כאשר כל החנויות והשווקים סגורים - המסעדות פתוחות - ועמוסות. הסתובבנו במחוז לדדיקה המדהים, שדחוס לגמרי במסעדות, ואכלנו ארוחה צמחונית נהדרת. למסעדה הסמוכה אלינו היה שלט בחלון בעברית, " בואו לאכול פה" ?.

באותו לילה החלטנו שהספיק לנו הביקור בעיר ויצאנו בבוקר למחרת לטיול יום בעיירה היפה אדסה. גולת הכותרת של העיירה זה מפלי המים המדהימים שלה - הגבוהים ביותר בבלקן, וכל שבילי המים היפים ברחבי העיירה. היינו מהופנטים מן היופי הטבעי של המפלים וגם יכלנו ללכת מתחת למפלים. בנוסף, הייתה מערת נטיפים (עם שילוט בעברית!), מוזיאון מים, מוזיאון פולקלור, שכונה עתיקה וכמובן מסעדה מדהימה ?.

ביום השלישי שלנו פנינו לחאלקידיקי. זהו אזור נופש מקומי מדרום לסלוניקי, המקיף שלושה חצאי איים וחופים מקסימים רבים. בהתאם למזג האוויר ההפכפך בחודש מארס, רוב היום ירד גשם, אבל נהנינו לראות את הנופים מבעד חלונות המכונית שלנו, כולל תעלה שעברנו כדי להגיע לאזור. 

לרוע המזל בחאלקידיקי המסעדות כן היו סגורות (חוצפה, לא?) אז אחרי הנסיעה היפה שלנו, פנינו חזרה לעבר סלוניקי והגענו למסעדה חמודה מחוץ לעיר בכפר חוף בשם אפנומי. זו הייתה מסעדה בבעלות משפחתית - דור שלישי – ובעל הבית המקסים סיפק את כל הרצונות הקולינריות שלנו.

האם נעשה מאמץ לנסוע שוב לסלוניקי? לא. מסתבר שאנחנו פשוט לא אנשי עיר. אבל לאיי יוון? בוודאי ❤.